נתייחס למילה מודעת כשוות ערך לרוחנית. למעשה, החיים הרוחניים מסתובבים סביר ציר המודעות, שהוא היות האדם מודע לתודעה ממנה הוא נולד ודרכה הוא חי. תפקידה של המודעות הינו להביא אותנו לחיות באופן מכוון, והכיוון הוא צמיחה פנימית לעבר מטרה גבוהה וגדולה בהרבה מאיתנו. נקרא לזה התעלות מעל לאני הקטן והמוכר שלנו. כדי להתחבר לרובד פנימי עמוק שהוא אוניברסלי, חכם, חומל, אוהב, מקבל, נעלה, רואה ומרגיש ממקום בהיר ומדויק. כמובן שמטרתה האמיתית של מודעות רוחנית היא שחרור סופי מכבלי האשליות והאני הקטן, והרחבת נושא זה שייכת למאמר אחר.
מן הסתם, זוגיות מודעת המושתתת על חיים מכוונים תביא אותנו ליחסים של אהבה, כבוד הדדי, קבלה והרמוניה, עם מתן מקום לייחודיות ולשוני של כל אחד מבני הזוג ואו המשפחה.
זוגיות מודעת, הרמונית, אינה בהכרח שקטה ורגועה. היא מתאפיינת בעיקר ביחסים אמיתיים, אותנטיים, שקופים, בהם מותר, אפילו הכרחי, להתעמת באומץ ובכנות. זו עשויה להיות מערכת יחסים לא פשוטה, סוערת, יחד עם זאת גלויה, חייה ונושמת, גם מתנשפת ולעתים מכאיבה וכואבת. אך צריך לזכור שהמטרה, וגם בכוונה, הן להוציא לאור המודעות את מה שחוסם, מפריע ומונע מבני בזוג לחיות באהבה ובאושר.
הכוונה בזוגיות כזו היא לא לפגוע אלא לעזור האחד לשני להתעורר לעצמו ולסובב אותו. המניע האמיתי הוא אהבה, רצון לתת חזק לפחות כמו רצון לקבל, רצון שהשני יהיה מאושר ויפרח.
הרצון שלי, שלך יהיה טוב, ושלשנינו יהיה טוב, שנצמח ונגדל ביחד וכל אחד לחוד, דוחף אותי להסתכן בפניך, עבור שנינו, במחיר של עימות וכאב זמניים. תנאי הכרחי בהסתכנות כזו הוא תחושה עמוקה של אהבה ואחריות הדדית או לפחות רצון להרגיש כך, ועניין וסקרנות אמיתיים להבין, להכיר, ולקבל האחד את השני.
בזוגיות מודעת, כל צד הופך לתלמיד ומורה של בן הזוג.
לדוגמא, אם משהו מפריע לי אצלך, קודם כל עלי להיות מודע לכך שאני במצב של תגובה, וממקום זה הדיאלוג מתחיל. הוא מתחיל ממני החוצה אליך, ולא הפוך, כלומר אני לא מאשים אלא משתף אותך במה שמפריע לי, במטרה לבדוק יחד איתך מה לא בסדר. מטרת העימות או הויכוח הוא לפתור בעיה, להבין ולשפר.
כשקיים רצון כן לפיתרון, הוא מגיע, גם אם זה לוקח הרבה זמן.
אני מודע שאני כועס, או כל רגש אחר, גם אם אין לי מושג מדוע ולמה. ואם לא, אז אתה תעיר לי על כך, ואני אעשה כל מה שביכולתי להקשיב ולשמוע.
זוגיות מודעת מאפשרת יצירת מרחב זוגי בו בני הזוג מסוגלים להיות בתוכו, גם כשהוא אינו נחווה כנעים. באותה מידה חשוב שכל אחד יאפשר לעצמו ולשני מרחב פרטי אישי אותו יש לכבד.
על כל אחד מבני הזוג לפתח יכולת הקשבה פנימית אישית משלו, יחד עם יכולת הקשבה לשני.
בהמשך, נעבור לדוגמאות קונקרטיות כדי להמחיש את מה שכתוב לעיל.
ארלט גדי-אטלס, פסיכותרפיסטית מוסמכת, בעלת תואר שני בעבודה סוציאלית קלינית, בעלת ניסיון של למעלה מ30 שנים בהדרכת אנשי טיפול מקצועיים, ובטיפול במגוון רחב של בעיות וקשיים רגשיים, אישיים ובינאישיים, כגון: זהות אישית, טיפול בחרדות, טיפול בטראומה, טיפול בזהות מינית, קשיי תפקוד הקשורים לזוגיות, הורות, קריירה, התמודדות עם הורים מבוגרים, הדרכת הורים לילדים, התמודדות עם אבל ואובדן, חרדת נטישה, וקשיים הנובעים מבעיות וקונפליקטים פנימיים, העצמה נשית, מודעות נשית וגברית, צמיחה רוחנית בגיל השלישי.כמו כן מטפלת בזוגות.
ארלט מתמחה בטיפול בקורבנות אלימות וניצול נפשיים, במשפחה ובמקומות עבודה.ועוסקת בטיפול בקורבנות גילוי עריות וניצול מיני בילדות.ארלט גדי-אטלס הינה תלמידתו של המורה הרוחני (מנטור) ארנו דז'ארדן מצרפת. ארנו הינו מורה מוכר ומוערך מאד בארצות דוברות צרפתית, כמו כן בקנדה, מקסיקו וארה"ב
ארלט משלבת בעבודתה גישות פסיכולוגיות שונות קונבנציונליות וגם הוליסטיות כמו פסיכולוגיה טרנספרסונלית ורפואת גוף-נפש,ופילוסופיות הקשורות לתורות המזרח בכלל, ותורתו של המורה שלה בפרט.
טיפולה מתבסס על תרגול רוחני מעשי ומוכח, שגישתו המשולבת עם עבודתה הפסיכולוגית, מאפשרים לאדם שינוי גישה פנימית עמוק, דרך הבנה ישירה ובהירה של מצבו האמיתי והמנגנונים המפעילים אותו מתוכו.בנוסף לעבודה הפסיכו רוחנית, ארלט מעבירה ומלמדת ידע רב הקשור למודעות, לצמיחה והתפתחות רוחנית באמצעות סדנאות, ליווי תהליכי מודעות והתפתחות קבוצתיים, הרצאות.
http://www.passages.co.il